השארבייה של סאלח

חברות וחברים יקרים !

בהמשך למסע שלי בשנים האחרונות, הגעתי למסקנה כי אבן הדרך הבאה צריכה להיות הגשמת חלום ישן שלי בדמות "שארבייה". על מנת שאוכל להסביר לכם מהי בעצם "השארבייה" אני אחזור בזמן כשני עשורים לפני שנולדתי, שנות ה-60 המוקדמות והקסומות. אלו שזוכרים, מספרים שלאחר יום עבודה הייתה נהוגה התכנסות של תושבי השכונה בצריף הסנדלרייה של סבי סאלח, מקום בו היו הם יושבים, שותים, שרים ובעיקר מתעניינים האחד בשלומו של האחר בצורה כנה ואמיתית. זו הייתה "השארבייה" שהיוותה בעצם "תחנה לרענון הנפש".

דווקא היום, כשקצב החיים שלנו מהיר כל כך, והטכנולוגיה השתלטה על התקשורת הבין אישית, אני מרגיש את הצורך בתחנה שכזאת, שבה נניח את הלחץ התמידי בצד וניפגש פנים מול פנים לשיחות, התפלספויות, שתיה, תמיכה. ואפשר גם לשתוק ביחד.
וזה יהיה תפקידה של השארבייה.

במהלך היום היא תשמש כבית חדש של "בשביל הדרור" (מרכז לליווי תהליכי הבראה) ותפתח את שעריה למי שזקוק לסיוע טיפולי או אימוני, ובשעות הערב/לילה היא תקבל באהבה את כל מי שרוצה להיפגש: לשתות, לשמוח, לשתף, להקשיב. להיות שכנים.

חברות וחברים יקרים אני פונה אליכם בבקשה לתמוך במאמץ הקמת "השארבייה", ע"י רכישה של אחת החבילות שאציע מראש, במחיר החבילות מגולם אלמנט של תרומה והשתתפות בהקמה.

גם חיבוק ואיחולי הצלחה יהוו סיוע מבורך.

בתודה מראש ובהערכה גדולה.

דרור